שבוע 39 להריון
ממוצעים, מהראש עד העקב. לראות את הגודל האמיתי על המסך ←
מהיום ההיריון בטווח האידיאלי. הריאות והמוח סיימו את מה שהיו צריכים לסיים, וכל מה שנשאר הוא לחכות. ההמתנה הזאת היא החלק שאף אחד לא מכין אליו.
מה בעמוד הזה
למה דווקא עכשיו זה מרגיש הכי ארוך
שלושה דברים קורים במקביל. הגוף בשיא הכובד, כל אחד סביבך שואל "עוד לא?", והתאריך שרשום ביומן מתחיל להרגיש כמו הבטחה שמישהו הפר.
התאריך המשוער הוא הערכה סטטיסטית ולא תאריך יעד. רק כ-5 אחוזים מהתינוקות נולדים בדיוק בו, וכ-80 אחוז נולדים בטווח של שבועיים סביבו. לידה בשבוע 41 היא לא איחור וגם לא סימן שמשהו לא בסדר.
מה שעוזר בפועל: לא לספר לכולם את התאריך המדויק, ולקבוע לעצמך משהו קטן בכל יום כדי שיהיה לו תוכן מלבד ההמתנה.
אזעקות שווא
רוב הנשים נוסעות לפחות פעם אחת וחוזרות הביתה. זה קורה, זה בסדר, ואף אחד בקבלה לא מתייחס לזה כאל טרחה.
מה שנחשב אזעקת שווא בדיעבד: התכווצויות סדירות שנרגעות אחרי שעה, לחץ שמתפוגג במקלחת חמה, כתמים בעקבות בדיקה פנימית.
מה שלא נחשב, ותמיד נוסעים בגללו: ירידת מים, דימום, וירידה בתנועות. גם אחרי שחזרת הביתה פעמיים.
אם עוברים את התאריך
מהתאריך המשוער והלאה מוסיפים לרוב מעקב: NST, ניטור של דופק התינוק במשך כ-20 עד 30 דקות, ובדיקת כמות מי שפיר באולטרסאונד. שניהם לא פולשניים ולוקחים פחות משעה.
אם שניהם תקינים, אפשר להמשיך לחכות. אם מי השפיר יורדים או שהניטור לא מרגיע, מציעים זירוז. ברוב בתי החולים בישראל מציעים זירוז ממילא בסביבות שבוע 41, כי מעבר לזה הסיכונים עולים.
התנועות בשבועות האחרונים
יש פחות מקום, ולכן התנועות מרגישות אחרת: גלגולים, לחיצות, ומרפק שנתקע. זה שינוי צפוי.
מה שלא צפוי הוא ירידה בכמות. השמועה שתינוקות "זזים פחות לפני הלידה" היא לא נכונה, והיא אחת השמועות המסוכנות שיש. הקצב אמור להישאר דומה עד היום עצמו.
הדברים שאומרים לך שיזרזו לידה
תמצאי המון עצות: אננס, תמרים, חריף, הליכה, קפיצות, שמן קיק. רובן לא נבדקו ברצינות, וחלקן פשוט לא נעימות.
מה שכן נבדק: תמרים בשבועות האחרונים נקשרו במחקרים לצוואר רחם בשל יותר ולפחות זירוזים, וההשפעה מתונה. גירוי פטמות יכול לעורר התכווצויות, ולכן דווקא לא כדאי לעשות אותו בלי ידיעת הצוות. שמן קיק גורם לשלשול חזק ואינו מומלץ.
הליכה לא מתחילה לידה, אבל היא כן עוזרת ללידה שכבר התחילה להתקדם.
אם זו לא הלידה הראשונה
לידה שנייה בדרך כלל קצרה יותר, לפעמים בהרבה. השלב הפעיל מהיר יותר והדחיפות לרוב קצרות מאוד.
לכן ההנחיה משתנה: לא מחכים ל-5-1-1, אלא נוסעים כשהצירים סדירים וברורים. אם הלידה הקודמת הייתה מהירה, שווה לשאול את הצוות מראש מתי בדיוק לצאת מהבית.
ומה שכדאי להכין בנפרד: מי בבית עם הגדולים, ומה אומרים להם. ילדים קולטים מתח גם כשלא מסבירים להם, והסבר קצר ומוקדם עוזר יותר מהפתעה.
🚨 מתי לא מחכים לתור
- ירידה או שינוי ברור בתנועות, בכל שעה
- ירידת מים, גם טפטוף
- צירים סדירים בקצב 5-1-1, או מוקדם יותר אם כבר ילדת
- דימום אדום טרי
- כאב ראש חזק שלא עובר, טשטוש ראייה, נפיחות פתאומית בפנים
- כאב חזק ומתמשך שלא נרגע בין צירים
- חום גבוה
👶 מה קורה שם בפנים
התינוק שוקל כ-3,300 גרם ואורכו כ-51 ס"מ.
המספרים כאן הם ממוצע לשבוע הזה; הטווח התקין רחב, והמעקב שלך הוא הקובע.
המוח והריאות ממשיכים להתפתח עד היום האחרון, וזו הסיבה שכל יום נוסף בפנים עדיין שווה משהו.
העור החליף את השכבה החיצונית שלו והפלומה כמעט נעלמה. מה שנשאר מהציפוי השעווני מרוכז בקפלים, ולפעמים רואים אותו ביום הלידה.
בית החזה בולט מעט, וקצות הציפורניים עברו את קצות האצבעות. חלק מהתינוקות נולדים עם שריטה קטנה על הפנים שהם עשו לעצמם.
הוא מוכן לגמרי. מה שנשאר הוא רק העיתוי, והוא לא בידיים של אף אחד.
✅ מה כדאי לסגור החודש
לוודא שהתיק, הסלקל והדלק במקום, ולהפסיק לבדוק אותם כל יום.
לתאם עם מי שאמור לקחת את הילדים הגדולים שהוא בכוננות מהיום.
ואם עוד לא בחרתם רופא ילדים, השבוע הוא הזדמנות אחרונה נוחה. הבדיקה הראשונה נקבעת כמה ימים אחרי השחרור.
💞 לבן הזוג, השבוע
תיקח על עצמך את כל הדיווח למשפחה מהשבוע. הודעה אחת בקבוצה שאומרת שאתם מעדכנים כשיהיה מה לעדכן, ומכאן אתה עונה. זו המתנה הכי גדולה שאפשר לתת לה עכשיו.
בגרומי בן או בת הזוג מקבלים מאמר שבועי שלם משלהם.